לימודים 1 עד 5
-
PER350
הדרך אל הר גולגולתא, עזרתו של שמעון הקירוני
PER350 בוחן את דרכו של ישוע אל הר גולגותא, מן הפרטוריון של פילטוס. ישוע, שנחלש מההלקאה, אינו יכול עוד לשאת את צלבו לבדו. החיילים מגייסים בכפייה את שמעון הקורנאי. לוקס מזכיר נשים בוכיות בקהל, ומתי מספר על סירובו של ישוע לשתות משקה מרדים. מרקוס מציין את שמעון כאביהם של אלכסנדר ורופוס, דמויות מוכרות בקהילות הנוצריות הראשונות. סינופסיס של מתי, מרקוס ולוקס מאיר את הפרק הזה, הקודם מיד לצליבה, שזמנה ביום שישי בבוקר, בסביבות השעה 9.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.26-27 (תנ״ך עברי מודרני) :וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER353
חלוקת הבגדים והלעג
הפריקופה PER353 מנתחת את חלוקת בגדי ישוע ואת הלעג בעת צליבתו בגולגותא. ארבע הבשורות מתאימות זו לזו באפיזודה הזאת: החיילים מפילים גורל על הכתונת האחידה שאין בה תפר, ובכך מתקיים תהילים 22.19. לוקס מספר על תפילת הסליחה של ישוע בעד מענּיו, מרקוס על זעקת הנטישה שלו, ומתי על לעג העוברים והשבים והמנהיגים הדתיים. מאמר סינופטי זה מבליט את העושר התאולוגי של כל אחד מסיפורי הבשורה.
תְהִלִּים 22.18 (תנ״ך עברי מודרני) :יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER354
השיחה עם שני העבריינים שהיו לצדו
פריקופה 354 מנתחת את השיחה היחידה במינה שלוקס מוסר בין ישוע לבין שני הפושעים שנצלבו לצדו (לוקס 23,39-43). האחד מלעיג על ישוע; השני מכיר באשמתו, מעיד על חפותו של ישוע ומבקש להתקבל במלכותו. ישוע מבטיח לו את גן העדן „היום”. קטע זה מגלה פרדוקס תיאולוגי מרכזי: ישוע מושיע מן הצלב, ומגלה סמכות רוחנית דווקא במקום שבו הכול נראה כסותר אותה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.26-49 (תנ״ך עברי מודרני) :וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER355
שיחתו של ישוע עם יוחנן והנשים
למרגלות הצלב מפקיד ישוע את אמו מרים בידי יוחנן, התלמיד האהוב (יוחנן 19.25-27). יוחנן, הבשורה היחידה המספרת את המעמד הזה, מדגיש את נוכחותם האמיצה של הנשים ושל יוחנן בגולגותא. שיחה זו מגלה משמעות כפולה: אנושית, שכן ישוע ממלא את חובותיו כבן, ורוחנית, שכן הוא מקים משפחה חדשה המושתתת על האמונה ולא על הדם. יוחנן ממלא את הדברים מיד, ובכך מעיד על נאמנותו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.31-56 (תנ״ך עברי מודרני) :ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות׃ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃וישבו שמה וישמרו אותו׃וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER356
הלילה בצהריים
הפריקופה 356 בוחנת את הופעת החושך בעת צליבתו של ישוע, מהצהריים עד השעה 15:00, כפי שמדווחים שלוש הבשורות הסינופטיות. אירוע קוסמי זה נלמד בממדיו הכרונולוגיים והתיאולוגיים: אות למשפט אלוהי, הגשמת נבואה (עמוס 8.9, ישעיהו 53) ומסך צנוע על חרפת הצלב. הוא קודם לדבריו האחרונים של ישוע ולמותו.
הָאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְפֶטְרוֹס הַשָּׁלִיחַ 2.24 (תנ״ך עברי מודרני) :למען נחיה לצדקה מאחר שנפטרנו מן החטאים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org